משימה 6- זירת הספורט

1.  המושג "מין" בא לידי ביטוי בכתבה בכך שקודם כל שמה של הכתבה הוא "מלחמת המינים".

 בכתבה רצו לבדוק האם המיתוס שבנים הם חזקים יותר מבנות נכון, או שמא לא נכון.

 ניתן לראות כי המסקנות שהסיקו עקב חקר הנושא בכתבה הן קשורות הרבה באבולוציה של הגוף, ובכך שלאחר גיל ההתבגרות הפערים השינויים שחלים בגוף האדם הם משמעותיים להמשך החיים, ובכך גם אצל הבנים וגם אצל הבנות דבר זה משפיע משמעותית על היכולות. למשל- "הטסטוסטרון אצל הבנים והאסטרוגן אצל הבנות, אז מתחיל להיווצר הפער הגדול. הרבה שרירים אצל הבנים לעומת השומן אצל הבנות". אז כאן מתייחסים בעיקר אל האבולוציה ואל הגוף, אל גוף האישה וגוף הגבר. 

2. המושג "מגדר" בא לידי ביטוי בכתבה בכך שמחזקים את התפיסה על כך שהבנים חזקים מבנות בספורט. ולמעשה זה נמצא כבר מגיל קטן, לחברה קשה להאמין שאישה מסוגלת ליותר מגבר בתחרות ספורטיבית. למשל, בכתבה ישנו חלק בו מעודדים את הבן לניצחון, בזמן שלא מעודדים את הבת, ולוקחים אותה כמובנת מאליה, כחלשה וחסרת יכולות. 

המסקנה אליה ניתן להגיע בקשר שבין מין מגדר וספורט היא שישנה האשמה המופנית בעיקר כלפי גופים גדולים כגון תקשורת, שעושים לנו, בני האדם, הבנייה חברתית של המציאות כלפי מיניות ומגדר (איך שהחברה רואה את המין\התרגום החברתי של המין) כבר מאז שאנו ילדים קטנים. ההבניה הזו קורית דרך תוכניות ילדים, שלא פעם מציגות את הנשים כ"פחות" מגברים, בחדשות, ובטלוויזיה בכלל. דברים אלו מתקשרים לספורט כמו שהם יכולים להתקשר לכל דבר אחר. האישה לרוב תהיה מוצגת כחלשה יותר מהגבר. ובכך התפיסה הזו נלווית גם לתחום הספורט, בכך שהאישה לא תוכל לנצח את הגבר, והיא לעולם לא תהיה חזקה יותר מגבר, וכו'. 

הכתבה שבחרתי: הרצוג למשלחת ישראל: "תודה על ההשראה שנתתם לדורות הבאים"

1. סממני ה"לאומיות" הבאים לידי ביטוי בכתבה הם:

- שליחת נציגים יחידים לתחרויות ספורט בעולם. אולימפיאדת טוקיו 2020, הנציגים שלנו היו לינוי אשרם, אבישג סמברג, ארטיום, ועוד.

- הכתבה מתרכזת בגאווה אשר הביאו למדינה אותם נציגים , ומדגישה את ההישגים המרשימים שלהם, הצלחתם, ובעיקר הנחישות שלהם, על כך שלא ויתרו והמשיכו והביטו קדימה, הביאה להם הרבה הוקרה בקרב המדינה שלנו. דבר זה מתקשר ללאומיות בכך שכל הנציגים הללו הם שלנו, ודבר כמו זה, ובעיקר עצם העובדה שאותם הנציגים הביאו מספר רב של ניצחונות, מדליות והישגים מרשימים, איחדה את העם, וחיזק את תחושת הלאומיות. בנוסף, את רוב המחמאות שגרפו קיבלו מאנשים בכירים במדינתנו, כמו הנשיא יצחק הרצוג, וראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. 

2.  הכתבה אינה מחזקת ומעצימה את הסטריאוטיפים בסיקור נשים וגברים. להפך- היחס מאוד שווה. התייחסו למשלחת הישראלית כולה. עיקר הסיקור התמקד בלינוי אשרם וארטיום.

 אך עלתה לי מחשבה- לדעתי זה נובע מכך שגם אישה וגם גבר זכו באותו הפרס- "מדליית זהב". יכול להיות שדבר זה עודד לפעול לסיקור שווה בין שניהם. 

3. בכתבה זו בהחלט ניתן להצביע על מגמת שינוי בסיקור הנשים בספורט. ראיתי המון אזכורים על הישגים שהגיעו אליהן הנשים הישראליות שהשתתפו באולימפיאדת טוקיו 2020, לא הזניחו את צד הנשים באולימפיאדה והיה נראה כי מאוד רצו להרחיב ולספר, ולתת עוד מידע עליהן. בנאום של הנשיא הרצוג הייתה אפילו התייחסות מקדימה אל הנשים- "אלופות ואלופים שלנו, ברוכים הבאים לבית הנשיא, ברוכים הבאים הביתה."

4. הצרכים של אסכולת השימושים והסיפוקים עליהם עונה הכתבה הם כל הצרכים, אך בעיקר צרכים חברתיים וצרכים רגשיים.

צרכים רגשיים- צפייה בנציגים שלנו והידיעה על כך שהגיעו להישגים גדולים מעוררים אצלנו תחושות שונות, הכתבה מספקת המון מידע על הנציגים ועל הישגיהם, ודבר זה תורם לצורך הרגשי משום שמעורר רגשות חיוביים. בנוסף, אותם רגשות עוזרים לחיזוק הערכה עצמית, משום שמעוררים השראה וגאווה.

צרכים חברתיים- אירוע בסדר גודל כמו האולימפיאדה הוא אירוע מרגש, אנשים רבים נושאים אליו עיניים. בכתבה אנו רואים את הרעפת המחמאות מצד נשיא המדינה וראש הממשלה כלפי נציגינו. דבר זה תורם לתחושת השייכות, כי אנו במדינה לרוב נרצה בעד מי שמייצג אותנו, והאהדה סביב נציגינו מאחדת בנינו. 

5.  עריכת הכתבה

כפי שציינתי בסעיפים הקודמים, הכתבה מתייחסת באופן שווה לנציגים והסיקור הוא זהה. לא מצאתי דברים חריגים שאפשר לשנות, וגם בחרתי שלא להחליף את הכתבה באחת אחרת, משום שבעיניי הכתבה הזו היא מאוד שונה(לטובה) מרוב הכתבות שיצא לי לראות עד כה בזירה הזו, ובחרתי בה מכיוון שהתחברתי לאופן בו התוכן מוצג, והלוואי וכל הכתבות היו כאלה והיו מסקרים את ספורט הנשים הרבה יותר.